Nazir
Daf 64b
אָמַר רַב הַמְנוּנָא: נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהָלְכוּ בְּקֶבֶר הַתְּהוֹם בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלָּהֶן — טְהוֹרִים. מַאי טַעְמָא — דְּלָא אַלִּימָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם לְמִיסְתַּר.
Traduction
Rav Hamnuna says: In the case of a nazirite and one performing the ritual of the Paschal offering who walked by a grave in the depths, i.e., an unknown grave, on their seventh day of their purification, i.e., seven days after they were sprinkled with the purification waters after having contracted ritual impurity imparted by a corpse, they are pure. If the nazirite shaved for his impurity and completed his naziriteship in purity or if the one performing the ritual of the Paschal offering sacrificed his offering, then when he eventually discovers the impurity, it is considered as though he were pure all along. What is the reason for this lenient ruling? It is because the ritual impurity imparted by a grave in the depths is not strong enough to negate their actions, i.e., the nazirite offerings or the Paschal offering.
Rachi non traduit
אמר רב המנונא נזיר ועושה פסח. שנטמאו בטומאת מת והוזה עליהן בג' ובשביעי והלכו בקבר התהום בשביעי שלהן ולא נודע לעושה פסח עד שעשה פסחו ולנזיר עד שמנה נזירותו וגילח לנזירות טהרה:
טהורים. ואע''ג דנטמאו בשביעי שלהן דלא אלימא הך טומאת התהום למיסתר הואיל וכבר עבר ונטהר לכשנטמא בטומאת התהום:
Tossefoth non traduit
נזיר ועושה פסח שהלכו בקבר התהום בשביעי שלהן טהורים מאי טעמא לא אלימא טומאת התהום למיסתר מתיב רבא ירד ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא. אלמא היכא דאתחזק בטומאתו לא מטהרינן בטומאת התהום:
מֵתִיב רָבָא: יָרַד לִיטָּהֵר מִטּוּמְאַת הַמֵּת — טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָמֵא — טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָהוֹר — טָהוֹר.
Traduction
Rava raised an objection to this ruling from the statement of the mishna that if there is one whose impurity imparted by a grave in the depths is uncertain and he descended to purify himself from the ritual impurity imparted by a corpse, he is impure, as a person or item that has the presumptive status of impurity remains impure, and one that has the presumptive status of purity remains pure. Here too, the nazirite and the one performing the ritual of the Paschal offering had not completed their purification at the time, as the seventh day following their being sprinkled had not ended. As their presumptive status is impure, they are retroactively rendered impure, even by an impurity of the depths.
Rachi non traduit
מתיב רבא ירד. לטבול וליטהר מטומאת המת ונמצא מת משוקע בקרקע המערה טמא שחזקת טמא טמא והכא נמי כיון דהוי בחזקת טמא בשביעי שלו כשנטמא בקבר התהום לפי שעדיין לא גילח תגלחת טומאה דנזירות ולא העריב שמשו דתגלחת לאחר ביאת מים הוא כדאמרי' לעיל בפרק [ג' מינין] (נזיר דף מד:) לוקמיניה נמי על חזקתו ולהוי טמא:
אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּנָזִיר, שֶׁמְחוּסָּר תִּגְלַחַת.
Traduction
Rav Hamnuna said to Rava: I agree with you with regard to a nazirite who descended to purify himself and who is lacking the act of shaving. He has yet to shave his head for his impurity and is therefore not completely pure. Consequently, he follows his prior presumptive status of impurity.
Rachi non traduit
אמר ליה מודינא לך בנזיר. דכיון דנטמא ביום שביעי שלו קודם תגלחת דטמא ואפי' כי לא נודע לו עד לאחר גילוח דטהרה משום דמחוסר תגלחת טומאה כי נטמא בקבר התהום:
Tossefoth non traduit
אמר ליה מודינא לך בנזיר דמחוסר תגלחת. פי' תגלחת טומאה ומתני' איירי הכא דמחוסר תגלחת שהרי אף טבילה הוא מחוסר שהרי הוא ירד לטבול וכ''ש תגלחת שאחריה ורב המנונא מיירי בשביעי אחר שגילח דנהי דמחוסר הערב שמש בהאי לא קרינן ליה בחזקת טמא כדמפרש ואזיל א''ל אף אנא מודינא לך בנזיר ועושה פסח דלא מחוסר ולא כלום כלומר ואחר שטבל ואחר שגילח אמר ליה אביי והא מחוסר הערב שמש א''ל שמשא ממילא ערבא ואף אביי הדר ביה והודה דשימשא ממילא ערבא ולא חשיב חסרון:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַף אֲנָא מוֹדֵינָא לָךְ בְּעוֹשֵׂה פֶסַח, דְּלָא מְחוּסָּר וְלָא כְלוּם. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מְחוּסָּר הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ: שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.
Traduction
Rava said to him: I, too, agree with you with regard to one performing the ritual of the Paschal offering that he is pure, as he is not lacking anything. Since he does not have to perform any action on his body before he can bring an offering, one can say that he already has a presumptive status of purity on the seventh day. Abaye said to him: But he is still lacking sunset, i.e., he is not fully pure until the sun sets on the seventh day. Rava said to Abaye: The sun sets by itself, and therefore this cannot be seen as a deficiency involving an action.
Rachi non traduit
דלא מחוסר ולא כלום. והוי בחזקת טהור כי נטמא בקבר התהום ומספיקא לא מחתינן ליה טומאה כדתנן שחזקת טהור טהור:
א''ל. עושה פסח נמי ביום ז' שלו קא מחוסר הערב שמש וקאמר דחזקת טמא טמא:
ממילא ערבא. וכלא מחוסר ולא כלום דמי:
וְאַף אַבָּיֵי הֲדַר בֵּיהּ. דְּתַנְיָא:
Traduction
The Gemara comments: And even Abaye accepted Rava’s answer and retracted, as can be seen from that which is taught in a baraita. By Torah law, a woman who gives birth to a boy is ritually impure for seven days, and a woman who gives birth to a girl is impure for fourteen days. At that point, the woman immerses in a ritual bath and is purified. Any blood that emerges from the woman during her days of purity, i.e., for forty days following the birth of a male and eighty days following the birth of a female, does not render her impure. She cannot bring the offering brought by a woman who has given birth or miscarried until she has immersed at the end of these days (see Leviticus, chapter 12). The baraita discusses a case where a woman who had given birth became pregnant and miscarried before she had brought her offering for the first birth.
Rachi non traduit
ואף אביי הדר ביה. דאמר הערב שמש לאו חסרון הוא דשימשא ממילא ערבא:
דתניא. ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת וגו':
יוֹם מְלֹאת — תָּבִיא. תּוֹךְ מְלֹאת — לֹא תָּבִיא.
Traduction
The baraita teaches: If a woman miscarried on the day of the fulfillment of her purity, on the eighty-first day after a female, she must bring a separate offering for the miscarried fetus, as she was obligated to bring one offering before her miscarriage. If she miscarried during the fulfillment, i.e., before the conclusion of the eighty days for the birth of a daughter, she does not bring two offerings but only one, just as is the halakha in the case of one who gives birth to twins.
Rachi non traduit
יום מלאת תביא. אם חזרה והפילה ביום מלאת לזכר דהיינו ביום ארבעים ואחד לזכר ויום פ''א לנקבה תביא שתי קרבנות אבל על אותו שילדה בתוך מלאת לא תביא דאמר קרא זאת תורת היולדת התורה ריבתה על כמה ולדות שיש לה בתוך ימי לידה שמביאה קרבן א' ואוכלת בקדשים ואין השיור עליה חובה:
Tossefoth non traduit
דתניא יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא. האי יום מלאת לאו דוקא אלא כלומר חזרה וילדה יום פ''א תביא ב' קרבנות תוך מלאת שחזרה וילדה שנית תוך ימי לידה ראשונה לא תביא רק קרבן א' יכול לא תביא על לידה שלפני מלאת אבל תביא על לידה של אחר מלאת כגון שילדה בשניה ביום ס''ד ללידה ראשונה וחזרה וילדה ביום ס''ד ללידה שניה שהיא תוך מלאת של לידה שניה ולאחר מלאת של לידה ראשונה ת''ל ביום מלאת דכל תוך מלאת בין ללידה שניה הנפטרת בקרבן של ראשונה אינה מביאה אלא קרבן אחד ואמר רב כהנא היינו טעמא דמחסרא קרבן כלומר משום הכי מיפטרא בקרבן אחד לפי שמחוסרת קרבן של לידה ולא יצא עליה שעה שראויה להביא קרבן של לידה ראשונה דבכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה והואיל וילדה שנית לא תוכל להביא קרבן של ראשונה עד מלאת לידה שניה והואיל ולא הספיקה למלאות לידה שניה עד שילדה שלישית ולכך דין הוא שתיפטר היא בקרבן אחד:
יָכוֹל לֹא תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת, אֲבָל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת, וְתִיפָּטֵר מִשְּׁתֵּיהֶן —
Traduction
The baraita continues: One might have thought that she should not bring an offering for her childbirth, i.e., miscarriage, that occurred before the fulfillment of the days of her purity but she should bring for her childbirth that occurred after its completion. In other words, if she had yet another miscarriage, after the days of her purity for her initial birth but within the eighty days of purity following her first miscarriage, she should bring an extra offering and thereby discharge both obligations, of her birth and her final miscarriage.
Rachi non traduit
יכול לא תביא כו' אבל תביא על שלאחר מלאת. שאם ילדה נקבה בתוך שמונים ולאחר שעברו פ' דראשונה חזרה וילדה נקבה בתוך שמונים של שניה יכול שתביא קרבן על הראשונה ועל השלישית לפי שהוא לאחר מלאת של ראשונה:
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָה''. בְּיוֹם מְלֹאת — תָּבִיא, תּוֹךְ מְלֹאת — לֹא תָּבִיא.
Traduction
Therefore, to counteract this possibility, the verse states: ''And when the days of her purity are fulfilled…she shall bring'' (Leviticus 12:6). This teaches that it is only if she miscarried on the day of the fulfillment itself that she must bring an offering for a miscarriage, but if she miscarried before the fulfillment of the days of her purity of the earlier miscarriage, even if this occurred more than eighty days after the first birth, she does not bring another offering.
Rachi non traduit
ת''ל ובמלאת. דמשמע כל זמן שילדה ביום מלאת בשעה שראויה להביא בה קרבן תתחייב בקרבן על שתיהן אבל תוך מלאת לא תביא וזו הואיל והיא בתוך מלאת של שניה לא תביא:
אָמַר רַב כָּהֲנָא: שָׁאנֵי הָכָא, דִּמְחַסְּרָא קָרְבָּן. הָתָם נָמֵי, מְחַסְּרָא הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ!
Traduction
Rav Kahana said in explanation: Here it is different. The reason why she does not bring an offering for a miscarriage during her days of purity is that she lacks the possibility of bringing her offering. Since she cannot bring her offering until the end of her term of purity, she cannot incur another obligation during this period, no matter how many births occur within eighty days of the previous one. However, this leads Rav Kahana to ask: There too, if she had a miscarriage on the day of the completion of her term, she cannot bring her offering either, as she lacks sunset. Why, then, must she bring an additional offering?
Rachi non traduit
אמר רב כהנא. כלומר ואמר רב כהנא עלה דההיא שאני הכא בלידה דלאחר מלאת מ''ט לא מחייבא לאיתויי עלה קרבן משום דמחסרא קרבן דכל חדא וחדא דמתילדא לה הויא בשעה שאינה ראויה להביא בה קרבן ומותבינן עלה דההיא התם נמי ביום מלאת לפ''א אמאי מייתא קרבן הא מחסרא הערב שמש שהרי היא צריכה להיות חוזרת וטובלת בו ביום אע''פ שכבר טבלה לבסוף י''ד מחמת לידה כדי להתירה לאכול בקדשים כדתנן במסכת חגיגה בפרק חומר בקודש (חגיגה דף כא.) שהאונן והמחוסר כפורים צריכין טבילה לקודש וצריכין הערב שמש דהיינו טבול יום ארוך שאע''פ שטבלה לסוף י''ד אינה אוכלת בקדשים עד סוף פ''א וצריכה הערב שמש:
Tossefoth non traduit
התם נמי מחוסר הערב שמש. כמו והוינן בה התם בלידה שלאחר מלאת אמאי תביא קרבן ללידה שניה הא מחסרא הערב שמש כלומר מי לא עסקינן באשה שלא טבלה לסוף שבועיים כל עיקר הרי אף לאחר שמונים אינה ראויה להביא קרבן לידה ראשונה ואפ''ה מביאה קרבן על לידה שלאחר מלאת:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.
Traduction
Abaye said to Rav Kahana: The sun sets by itself and is not considered a deficiency with regard to her purity. This discussion shows that Abaye accepted Rava’s reasoning, as he submitted the same argument himself in a different context.
Rachi non traduit
אמר אביי. האיך חסרון דמיעל שימשא לאו שמיה חסרון דשימשא ממילא ערבא והוי לה שעה הראויה להביא בה קרבן מש''ה אמר דביום מלאת תביא והא מילתא דאביי ורב כהנא לא שמיעא לן היכא איתא:
Tossefoth non traduit
אמר אביי שימשא ממילא ערבא. כלומר לא מיבעיא חסרון הטבילה שאינו חשוב חסרון שהרי מקוה לפניו ובידו ליטבול אלא אף הערב שמש שאינו בידו לא קחשיב חסרון דשימשא ממילא ערבא ואית דמפרשי האי דמיחסרא הערב שמש מטבילה דרבנן בסוף [פ''א] כדאמר בפרק חומר בקודש (חגיגה דף כא.) ולא נהירא חדא דמדאורייתא אמרי' ותו הא לא בעי הערב שמש דקתני התם דמחוסר כיפורים צריך טבילה לקודש והתם דייק טבילה אין הערב שמש לא אמילי אחרינא:
מַתְנִי' הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה, מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ — נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ.
Traduction
MISHNA: One who finds a corpse for the first time, i.e., he discovers a single corpse in a place that was not previously established as a cemetery, if the corpse is lying in the usual manner of Jewish burial, he removes it from there and also its surrounding earth. It is assumed that this corpse was buried there alone. There is no concern that this area is a cemetery and therefore the corpse may not be moved, nor does one take into account the possibility that another corpse may be buried in the vicinity.
Rachi non traduit
מתני' המוצא מת מושכב כדרכו. [ולא] יושב ולא ראשו בין ירכותיו ולא הרוג:
נוטלו ואת תפוסתו. ומפנו למקום אחר ואינו חושש שיש כאן במקום הזה שום מת אחר ומותר לו להלך בכ''מ וכן אם מצא שנים אבל אם מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע ועד ח' אם יש בין ראשון לשני מתחילת ארבע לסוף ארבע דהיינו לרוחב המערה או שהן מושכבין בתוך שמונה במדת אורך המערה שהאחד בתחילת אחד והשלישי בסוף ח' דהכי קא מוקים לה אליבא דרבנן ור''ש בפ' המוכר פירות (ב''ב קב.):
Tossefoth non traduit
בתחלה. שלא נודע לו כי קבור שם בקבר:
כדרכו. בגמ' מפרש אמאי נקטיה:
נוטלו. נהי דקבר הידוע אמרינן בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) אסור לפנותו התם הוא דוקא בשנודע בו לדעת שנשאר קבור שם אבל בנמצא אמרינן התם מותר ליטלו מאחר שלא נודע הקבר לבני אדם נכון לומר כי לאקראי נקבר שם:
תפוסתו. מפ' בגמ':
שְׁנַיִם — נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן. מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה — הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.
Traduction
Similarly, if he found two corpses, he removes them and their surrounding earth. In a case where he found three corpses, if there is a space between this corpse and that corpse of four to eight cubits, in a standard design, this is a graveyard. There is a concern that this might be an ancient cemetery.
Rachi non traduit
ה''ז שכונת קברות. וקנו מקומן ואע''פ שאין שם כראוי כדגרסי' התם שנפתח לתוכו כוכין ששוכבין מיכן לאורך המערה דאיתרמויי איתרמי דלא הספיקו לקבור שם אלא הללו [שלשה] מתים והואיל וזו שכונת קברות יש לחוש שמא נעשו כאן שתי מערות אחת מכאן ואחת מכאן וחצר באמצע שהוא שש על שש:
Tossefoth non traduit
מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות ועד שמונה ה''ז שכונת קברות. כלומר דאיגלאי מילתא כיון דמשכחא תלתא כי בית הקברות היה שם ולכך אסור ליטלן ולפנותו גם צריך לבדוק הימנו ולהלן עשרים אמה כי בודאי שבית הקברות היה שם ורגילים היו לקבור במערות כדאמרי' בשלהי המוכר פירות והתם מפורש להך לישנא דהאי תנא סבר דתוכה של מערה ד' אמות על שמונה כר''ש דברייתא והך שלשה לאו תוך ארבע אמות אשכחינהו כדמוכח התם דרוחב הכוך אמה ובין כוך לכוך אמה וחצי אמה מקום פנוי סמוך לכותל המערה לשני כתלים הרי תוך ד' אמות שני כוכין ודקאמר מארבע עד שמונה הכי קאמר השלשה מונחין כפי סדר הראוי לקבור שלשה מתים במערה שרחבה ד' אמות וארכה שמונה אמות מהן לרחבה שני כוכין והשלישי לא יהיה מרוחק יותר מן אמה וחצי שכן המשפט המערה שרחבה ארבעה וארכה שמונה כך תירץ ר''ת ודלא כפי' רשב''ם שפירש תוך הארבע אמות שלשה כוכין דהא ליתא כדפרישית:
מארבע אמות עד שמונה. ל''ג כהלין מטה וקוברין דגבי חצר הקבר הוא דמיתני בפרק המוכר פירות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source